הכורכום הוא צמח מהמשפחה של ג'ינג'ר (זנגביל) אותו אנו מכירים בעיקר כתבלין. הוא דומה לו בנראות וגם משמש בצורה דומה כתרופת סבתא ידועה. הוא נמצא כמעט בכל מטבח, בין אם יבש וטחון לאבקה או כשורש שלם, ואם בתוך אחת התערובות תבלינים – חוואייג' תימני, קארי הודי ואפילו רוטב חרדל.
הרפואה הסינית וההודית מיטיבות להשתמש בו כבר שנים רבות, אך לאחרונה נדמה שכולם מדברים על סגולותיו המרפאות, ולא רק במעגלי הרפואה האלטרנטיבית.
בראש ובראשונה עומד כוחו של הכורכום כנוגדן לדלקות. בנוסף לתחלואות מדבקות חולפות כמו דלקת ריאות חורפית או דלקת עיניים פתאומית הרבה אנשים סובלים מדלקות כרוניות או חוזרות מבלי לסווג אותן כדלקות; וכורכום יכול לסייע לכולן – דלקת פרקים שגרונית, דלקת מפרקים ניוונית, קרוהן, קוליטיס וכו'.
בנוסף נמצא הכורכום כמפחית כאב אפקטיבי (ראו כורכומין באתר טבע בריא). אומנם בהשפעה איטית יותר מאשר משכך כאבים קונבנציונלי, אך שווה ערך ביעילותו. במחקר השפעתו על מחלות דלקתיות נמצא שבזמן שריפא את מנגנון המחלה גם הקל על תסמיני הכאב שלה, וכשנבדק אל מול כאבים שמקורם בעצבים כגון פריצת דיסק, נמצא כמקל על הכאב במידה ניכרת.
אם זה לא מספיק, הכורכום נחשב למחזק ותומך במערכת החיסונית – בתה, בשייק, במרק, טרי, יבש ומבושל.
כמוצר קוסמטי – במיוחד לעור הפנים אבל גם לכל הגוף, נהוג לערבב כורכום לתוך משחות ומסכות רפואיות וקוסמטיות.
כנוגד חמצון ומנקה רעלים – בזכות ערכיו התזונתיים ופעילותו בגוף האדם, נרשם הכורכום בעל יכולות שמירה על וניקיון הגוף מרעלים.
מחקרים רבים בלינק טוענים שכורכום גם יכול להשפיע על התפתחות מחלת האלצהיימר, וכמו כן לסוגים שונים של סרטן.
הכמות הגבוהה ביותר שניתן לצרוך כורכומין (החומר הפעיל בכורכום) ללא תופעות לוואי היא כ12 גרם ליום לאדם מבוגר בזמן שבכורכום יש באופן טבעי רק 3% כורכומין פעיל, ולכן לא קל לעבור את המנה המומלצת.