בדיקת EMG

בדיקת EMG מיועדת למגוון בעיות קליניות בשורשי עצבי חוט השדרה, העצבים ההיקפיים, מעבר עצב- שריר ושרירי השלד. לביצוע בדיקת EMG השלכות חשובות באבחון ובהחלטה על הטיפול במצבים השונים.

בדיקת EMG

אלקטרומיוגרמה (EMG) היא בדיקה המשמשת לרישום הפעילות החשמלית של השרירים. כאשר השרירים פעילים הם מייצרים זרם חשמלי. זרם זה הוא בדרך כלל פרופורציונלי לרמת פעילות השריר.

ניתן להשתמש ב- EMG לאיתור פעילות חשמלית לא תקינה של שריר, העלולה להתרחש במחלות ומצבים רבים, כולל ניוון שרירים, דלקת בשרירים, עצבים צבטים, נזק עצבי היקפי (פגיעה בעצבים בידיים וברגליים, פריצת דיסק ואחרים).

מדוע נעשית בדיקת EMG?

EMG מבוצע לעיתים קרובות כאשר לחולים יש חולשת שרירים בלתי מוסברת. ה- EMG מסייע להבחין בין מצבי שרירים בהם הבעיה מתחילה בשריר לבין חולשת שרירים עקב הפרעות עצבים.

ניתן להשתמש ב- EMG גם לאיתור חולשה אמיתית, בניגוד לחולשה משימוש מופחת בגלל כאב או חוסר מוטיבציה. ניתן להשתמש ב- EMG גם כדי לבודד את רמת גירוי העצבים או הפציעה.

כיצד מתבצע EMG תוך שרירי?

מחט מוחדרת דרך העור לשריר. הפעילות החשמלית מזוהה על ידי מחט זו (המשמשת כאלקטרודה). הפעילות מוצגת באופן חזותי באוסילוסקופ ועלולה להתגלות גם בקול באמצעות רמקול.

מכיוון ששרירי השלד לרוב גדולים, ייתכן שיהיה צורך למקם מספר אלקטרודות מחט במקומות שונים כדי להשיג EMG אינפורמטיבי. לאחר הנחת האלקטרודות, המטופל עשוי להתבקש לכווץ את השריר (למשל לכופף את הרגל).

הנוכחות, הגודל והצורה של צורת הגל (פוטנציאל הפעולה) המיוצר על ידי האוסצילוסקופ המספקים מידע על יכולתו של השריר להגיב לגירוי עצבי. כל סיבי שריר שמתכווצים מייצרים פוטנציאל פעולה שונה ולו השלכות שונות על המשך הטיפול.