לא פעם אנחנו שומעים בחדשות על אנשים המתמודדים עם מחלת אנורקסיה נרבוזה. בעיקר מדובר על צעירים וצעירות שמתמודדים עם מחלה זו, ולצערנו לא תמיד הם מצליחים לצאת ממנה. לא מעט אנשים שאינם מכירים לעומק את המחלה, לא מתייחסים אליה ככה או נוטים לראות בה חלק בלתי נפרד ממחלות נפשיות. אך זה לא בהכרח מדויק.
אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה מאוד קיצונית, במהלכה אנשים פשוט מחליטים שהם מפסיקים לאכול או אוכלים בכמויות מאוד מצומצמות, מה שמוביל לרזון קיצוני, עד כדי מצב מסכן חיים ואף מוות.
לא במקרה צעירים וצעירות מתמודדים עם הפרעה זו יותר מאשר מבוגרים. יש לכך שני הסברים עיקריים. ראשית, הרבה פעמים הפרעת אכילה זו מושפעת מדימוי עצמי נמוך, אלמנטים חברתיים ועוד, דברים שבעיקר קשורים לצעירים וצעירות ופחות למבוגרים. שנית, לצערנו, הרבה פעמים אם לא מספקים טיפול נכון בזמן, אזי שאותם צעירים וצעירות שהתמודדו עם המחלה, לא הצליחו להתגבר עליה ומתו צעירים
כיצד מטפלים באנורקסיה?
בעיקרון, הטיפול חייב להיות משולב. הוא לא יכול לעסוק אך ורק בצד הנפשי כפי שהוא לא יכול לעסוק אך ורק בצד הפיזי. הוא חייב לשלב בין השניים. ההסבר לכך הוא, כל מי שחולה במחלה של אנורקסיה , בדרך כלל מוצא את עצמו מתמודד איתה מסיבות נפשיות, אך יחד עם זאת, בשביל להתגבר עליה ובוודאי בשביל להתגבר על ההשפעות שלה, חייבים לקבל גם טיפול רפואי, פיזי.
לכן, כל מי שמתמודד עם המחלה, לרוב ישהה במקום שיאפשר לו לקבל את כל מה שהוא צריך, הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הנפשי. במקרים מסוימים מדובר במקום שמספק אפשרות לשהות בו 24/7, על מנת שיהיה ניתן לעקוב ולוודא שהטיפול מתבצע בצורה נכונה.