על מחלת נפש ודכאון

מחלת נפש היא בעצם הפרעה באישיות החורגת מהנורמה בהיבט הנפשי או ההתנהגותי. מדובר במושג שלם הנגזר מהעולם הרפואי הקליני, כאשר ניתן להגדיר אדם כחולה נפש אך ורק לאחר שעבר אבחון אצל פסיכיאטר.

אחת הבעיות היא שמחלות מסוג זה עוברות סוג של הצבעה על ידי איגוד הפסיכיאטרים בארצות הברית ומאוגדים לתוך ספר, שהרבה פעמים הנתונים שקיימים בו לא מבוססים על מדע או מחקר.

בעיקרון, ההגדרה הכי פשוטה למחלת נפש היא דרך השוואה או הקבלה למחלה פיזיולוגית. ממש כמו שלעתים אנו חולים בגוף שלנו במחלות כמו שפעת, דלקת ריאות, זיהומים וכדומה, כך גם הנפש שלנו יכולה לחלות. מחלות נפש יכולות להיגרם או כתוצר גנטי או בעקבות אירוע שחווינו בחיים. הן יכולות להיות קבועות או ארעיות בדרגות קושי שונות.

מאניה דיפרסיה וסכיזופרניה

קיימות שתי מחלות נפש מאוד פופולאריות בקרב האוכלוסיה – סכיזופרניה ומאניה דיפרסיה. סכיזופרניה היא בעצם מחלת פסיכוטית בה קיימת אי הלימה בין מצבים נפשיים ומצבים התנהגותיים. אדם החולה בסכיזופרניה יכול לחוות אילוזיות, קשיים בריכוז, שינויים קיצוניים במצב הרוח, התקפי זעם ועוד. הטיפול במחלה נעשה בעזרת תרופות פסיכוטיות או אנטי חרדתיות בשילוב טיפול פסיכולוגי התנהגותי קוגניטיבי.

מאניה דיפרסיה לעומת זאת מוגדרת בתור מחלת דיכאון. חשוב לזכור שכל אחד ואחת מאיתנו יכול לחוות דיכאון בשלב כזה או אחר של חייו כתוצאה מכל מיני אירועים בחיים הגורמים לשינוי מהותי בחיינו, אבל מאניה דיפרסיה משלבת צד נוסף פרט לדיכאון שמכונה מאניה.

בשונה מדיפרסיה, במצב מאני החולה הופך לכל יכול, הוא מרגיש שהוא חסין לכל אירוע או סכנה ונמצא תחת תחושת אופוריה מוחלטת. לרוב מדובר במחלה שהיא גנטית. היא מאופיינת בגלים אשר חוזרים על עצמם שוב ושוב. במצב שבו החולה נמצא במאניה הוא עלול לגרום לסכנה הן לעצמו והן לסביבה שלו. גם כאן הטיפול הוא שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכיאטרי, כאשר במקרים חריגים ישנו צורך באשפוז.